בקר ב ארכיון

ריקוד על הגשר

לפני הקפיצה לתוך מה שאינו

ריקוד על הגשר.

  חזי לסקלי, "מחול חמישה-עשר"

 

עבודה "עצומים" מתעסקת במרחב של עיוורון והעלמות, במה שאנחנו בוחרים לא לראות

הצצה אקסקלוסיבית לחדר החזרות של איריס ארז עם הקבוצה בחזרות ל "עצומים", עבודתה של הכוריאוגרפית הכי נחושה בנווה צדק. עבודה מאתגרת, חכמה ופשוטה יותר אפוקליפטית אבל עדיין ממשיכה עיסוק באישי ובמה שסובב אותנו.

העבודה "עצומים" מתעסקת במרחב של עיוורון והעלמות, בשוליים של המבט, במה שאנחנו בוחרים לא לראות ובהשפעה שיש לזה עלינו כחברה וכיחידים. מה שעניין אותי לחקור זה הפער בין עיוורון בהסכמה לגבי קיומו של אחר לעומת צורך אובססיבי בתיעוד עצמי. לכן על הבמה יש אנשים שמתמודדים עם עיוורון חושי ויש מוסיקאי שמתעד אותם ומהדהד להם את עצמם ובעצם יוצר מעין מערכת סגורה. החומרים מגיעים מהרקדנים עצמם אחרי תהליך ממושך שכולל שעות של אימפרוביזציה מונחית על ידי, שעות של דיאלוג על המורכבות של הבאת נוכחות נפקדת או התפוגגות אל הבמה ושעות של הליכה לאיבוד ביחד ולבד.

גוף זה מה שניצב בראש סדר יומו של הרקדן. הגמישות, הזריזות, הכוח – כל אלה דורשים שסבלנותו תהיה אינסופית, שעקשנותו תהיה סיזיפית, יומיומית. הכל מכוון אל רגע אחד בלבד: הרגע שבו תנועה הופכת לתחושה, ריקוד משנה צורה לרגש, הגוף פוסק להיות גוף.

כוריאוגרפיה: איריס ארז
צילום: דניאל שריף
מוזיקה חיה: יניב מינצר

רקדנים: אסף אהרונסון, כרמי זיסאפל, בשמת נוסן, עילאיה שליט

לכתבה המלאה במגזין

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube