בקר ב ארכיון

לא רק על השטיח האדום המלכותי בשטוקהולם. כוכבי המדע מככבים בשמי התרבות הפופולארית כעניין שבשגרה – בספרים, סרטים, סדרות טלויזיה ותוכניות טוק-שואו. הוקינג, מיי, טייסון, סייגן, איינשטיין וסר ניוטון. קבלו את ששת החומרים האפלים של יקום התקשורת והתרבות העכשווית.

קיצור תולדות הזמן, חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות. סטיבן הוקינג

סטיבן הוקינג הוא ללא ספק אחד מהמדענים המפורסמים בעולם. פיזיקאי תיאורטי, שעלה לתודעה המדעית בשנות השבעים, בזכות פיתוח כלים מתמטיים ומחקריו והשערותיו אודות התנהגות חורים שחורים, וגיבוש מודלים מודייקים עבור תורת היחסות הכללית. לתודעה ציבורית הוא פרץ בשנות השמונים, עם פרסום ספר המדע הפופולארי שלו "קיצור תולדות הזמן". דמותו של המדען הנכה, המוגבל פיזית לכיסא גלגלים וזקוק למכשיר על מנת לדבר, הפכה אותו לסמל בינלאומי של יכולת האדם להתמודד עם קשיים פיזיים ועם הרצון להבין ולפתור בעיות קוסמיות. עוד בתחילת עלייתו לתודעה הציבורית, הוא הופיע בפרסומת של חברת BT. דבריו בה היוו השראה לגיטריסט הפינק פלויד דייויד גילמור, ששילב אותם בשיר Keep talking, באלבום האולפן האחרון של הלהקה. מעמדו הפופולרי גרם לכך שהוא מופיע באינספור סדרות ותוכניות מערכונים – לעיתים בתפקיד עצמו ולעיתים רק משתמשים בקול מתוכנת המלאכותי שהוא משתמש בה – ביניהן, "משפחת סימפסון", "איש משפחה", "דילברט" ועוד. הוקינג הוא האדם היחיד שהופיע בתפקיד עצמו בפרק של "מסע בין כוכבים", בסצנה בה אחת מהדמויות משחקת פוקר וירטואלי מול אלברט אינשטיין, אייזק ניוטון והוקניג עצמו. כיום, מחזיק הוקינג בתפקיד מנהל מחקר בקוסמולוגיה תיאורטית, במחלקה למתמטיקה שימושית ופיזיקה תיאורטית באוניברסיטת קיימבריג'.

"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה."  אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין – אחד מהמדענים הדגולים של המאה ה-20, החלום של כל קריקטוריסט, המדען המטורף בהתגלמותו וגאון בתחומו – שמו נהיה מילה נרדפת לגאון, ורבים ממחקריו משולבים כיום במה שנקרא "פיזיקה מודרנית". איינשטיין פרסם מחקרים בנושא החלל; מרחב וזמן; התנהגות האור; היסודות לפיתוח לייזרים; ההתייחסות למהירות האור וכמובן הנוסחה המדעית הכי מפורסמת בעולם E=MC^2, בה מונח היסוד להבנת האנרגיה הטמונה בכל חומר ביקום. לאחר שסיים את הכשרתו כמורה למתמטיקה ופיזיקה,  ומכיוון שלא הצליח למצוא עבודה בתור מורה, החל לעבוד במשרד פטנטים. אז ושם, הוא פרסם מאמרים שמשכו אליו תשומת לב וזו, אפשרה לו להתחיל ולעבוד כמרצה וחוקר במספר מוסדות אקדמאיים באירופה. התיאוריות החדישות שלו, יחד עם מראהו הייחודי שלו, הפכו אותו עם השנים לאייקון קלאסי של מדען. לאחר עליית היטלר לשלטון היגר לארה"ב והיה בין החותמים על מכתב האזהרה לנשיא רוזוולט מפני הסכנה שהגרמנים יפתחו פצצה אטומית – נשק דמיוני בקנה המידה שלו באותן שנים. איינשטיין, שנפטר בגיל 76, היה חוקר עד יומו האחרון. לאחר מותו, במהלך הנתיחה שלאחר המוות, הוציא הפתולוג (ללא רשות המשפחה) את מוחו של איינשטייין, שמר לעצמו חלק מהמוח למחקר עצמי וחלקים אחרים ממוחו של איינשטיין הועברו למוסדות מחקר שונים. עד היום, איינשטיין הוא מותג על-מדעי: דמותו מככבת בסרטים, סדרות, משחקי מחשב ומגוון מוצרים אחרים. התמלוגים משימוש בדמותו מועברים לאוניברסיטה העברית בירושלים.

אלוהים שמור את המלכה. בריאן מיי

לא הרבה יודעים זאת, אבל, הגיטריסט המחונן של להקת קווין הוא גם ד"ר לאסטרופיזיקה. ד"ר מיי התחיל את הקריירה האקדמית שלו לא הרבה לפני שהחל את הקריירה המוזיקלית שלו, אך נאלץ לנטוש אותה עם ההצלחה של הלהקה. למרות זאת, תוך כדי הקריירה המוזיקאלית שלו, הוא הספיק לכתוב שני מאמרים – האחד בנושא תנועת אבק במערכת השמש שלנו והשני בנושא השתקפות אור. בשנת 2007 הוא סיים את הדוקטורט שלו באסטרופיזיקה, לאחר שסיים את המחקר אותו החל כ-30 שנה קודם לכן. בשנת 2008 הוא קיבל את התואר הייצוגי צ'נסלור של אוניברסיטת ג'ון מורס, על מנת להיות נציג המוסד ומעין שגריר שלו. כיום משתמש מיי בעובדה שהוא אדם מוכר להעלאת המודעות לחקר החלל: יחד עם חבריו – האסטרונום החובב ומגיש תוכנית האסטרונומיה סר פטריק מור והאסטרופיזיקאי כריס לינטוט – פרסם את ספר המדע הפופולארי "בנג! – ההיסטוריה המלאה של היקום"; בקיץ של 2011 השתתף במועצת פסטיבל סטרמוס שבספרד, שעסק בנושא אסטרונומיה מוזיקה ואמנות, בהשתתפות אנשי חלל כגון אלכסי ליאונוב וניל ארמסטרונג; בשנה שעברה הוא הקים ארגון להגנה על בעלי חיים "Save me". אסטרואיד 52665 Brianmay  נקרא על שמו.   הוא מגדיר את עצמו כאיש מדע, אבל הגדרה זו תלויה בשעה ביום.

כוכב פלוטו כבר לא יוצא דופן. ניל דיגרס טייסון

ד"ר ניל דיגרס טייסון הוא אחד מהאסטרופיזיקאים הכי מוכרים בארצות הברית כיום והאדם השחור השביעי שהגיע למעמד ד"ר לאסטרופיזיקה. הוא כתב אינספור מאמרים בגו'רנלים מדעיים ובעיתונים רגילים, החזיק בתפקידים בכירים בנאס"א, מחזיק בתפקיד של חוקר במחלקת האסטרופיזיקה ומנהל הפלניטריום במוזאון המדע והטבע בניו יורק, וגם מנחה את תוכנית המדע הפופולארי "נובה מדע עכשיו" בתחנת הטלוויזיה הציבורית של ארצות הברית. עוד בצעירותו ובניגוד להמלצת הסובבים אותו, החל להתעניין בכוכבים, בחלל וביקום. זאת, לאחר שהבין שהישגיו הפיזיים והאתלטיים לא באמת מעניינים אותו, אך החלל והיקום דווקא כן. בעת ניהולו את הפלניטריום, הוא פרץ לתודעה הציבורית, לאחר שנודע (באיחור של שנה) לתקשורת ולציבור שבפלניטריום המשופץ כוכב הלכת פלוטו אינו מופיע בדגמים של מערכת השמש – זאת עקב ההחלטה לארגן מחדש את תצוגת כוכבי הלכת לפי קטגוריות ולא לפי הסידור הקלאסי. "אז הגיעו מכתבי השנאה. במיוחד מילדים בכיתה ג'", וד"ר טייסון, שנדחף לאור הזרקורים על מנת להסביר מדוע פלוטו אינו מוצג יחד עם שאר כוכבי הלכת, התגלה לציבור כמדען רהוט ומובן על הבריות. מאז הספיק לכתוב מספר ספרי מדע פופולאריים, לכתוב מכתב – שהועבר בשרשרת – בו הוא נותן את עדותו לאירועי ה- 11 בספטמבר, להשתתף בשתי ועדות שקבעו את הכיוון הרצוי להמשך חקר החלל על-ידי ארצות הברית, להפוך למרצה וחבר פאנלים מבוקש, להיבחר כאחד ממאה האנשים בעלי ההשפעה על כדור הארץ, אחד ממאה המנהיגים הטכנולוגיים המשפיעים בעולם, אחד מהמרואניים המדעיים הפופולאריים ביותר בטלוויזיה, והוא גם הופיע בתפקיד עצמו בסדרות "סטארגייט אטלנטיס" ו"המפץ הגדול".

החיים מחוץ לכוכב כדור הארץ על- פי קרל סֶיְיגֶן

אם אי פעם בעתיד, ייתקלו חייזרים בחללית תוצרת כדור הארץ, רוב הסיכויים שהם ימצאו עליה הסברים על המין האנושי והוראות הגעה לכדור הארץ. הלוח וההוראות הם פרי פיתוחו של קארל סייגן. קארל סייגן היה אסטרונום שפעל החל משנות החמישים בחקר החלל בכלל וכוכבי הלכת של מערכת השמש שלנו בפרט. במשך שנים הוא עבד בנאס"א, בתכנון ניסויים בחלל ואף תדרך את צוות החללית 'אפולו' בנוגע לירח. במהלך עבודתו בנאס"א, היה זה הוא שהציע להוסיף לחלליות הצפויות לעזוב את מערכת השמש, לוח עם דמויות של גבר ואישה והסברי הגעה לכדור הארץ. עבור החללית 'וייאגר 1' הוא אף שילב את הלוח עם דיסק ובו מוזיקה ותמונות מכדור הארץ. הוא ייסד את "האגודה הפלנטרית" ועמד בראשם של מספר ארגונים מדעיים. סייגן חדר לתודעה הציבורית בשנות השמונים עם תוכנית המדע הפופולארי שלו "קוסמוס", בה הציג נושאים מדעיים בצורה קלה להבנה יחד עם אפקטים מיוחדים שהיו חדישים לאותה תקופה. הסדרה שהייתה להצלחה מסחררת, שודרה גם עשור לאחר השידור המקורי, עם עריכה חדשה ועדכונים, וכיום, היא מיועדת לעלות שוב בהנחייתו של ניל דהגרס טייסון – כוכב מדעי בפני עצמו. סייגן גם כתב מספר ספרי מדע ומדע בדיוני, כשהמוכר מביניהם הוא "קונטקט", שעובד לסרט בכיכובה של גו'די פוסטר.

הַטֶּבַע וְחֻקָּיו נָחוּ בְּחֶשְׁכַת שְׁחוֹר, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: וַיְהִי נְיוּטוֹן – וַיְהִי אוֹר (אלכסנדר פופ, משורר האנגלי )

אם יש אדם שניתן לומר שהוא אבי הפיזיקה הקלאסית, הרי זה סר אייזק ניוטון. מתמטיקאי, אסטרונום ואחד מאבות הפיזיקה – אייזק ניוטון אחראי לעולם בו אנו חיים. מפתח החשבון הדיפרנציאלי וחוקי הפיזיקה המשמשים אותנו עד היום והידועים כחוקי ניוטון. אייזק ניוטון החדיר לעולם המדע את הרעיון המהפכני, שאין צורך במגע פיזי על מנת שיופעל כוח – רעיון שהביא עליו בזמנו, ביקורת רבה מאוד על-כך שהוא מכניס רעיונות של כשפים למדע. יחד עם גוטפריד לייבניץ, הוא היה ממפתחי החשבון הדיפרנציאלי, וזכה לתהילה כממציא השיטות. הוא גם זה שפיתח את ראשית תורת האופטיקה וחקר את חלוקת טווח הצבעים. מלבד עיסוקו המחקרי, היה ניוטון גם חבר פרלמנט וראש המטבעה המלכותית, שם הוא פיתח אמצעים למניעת זיופים ועסק ברדיפה פעילה אחר זייפנים. אולי מראה דמותו של ניוטון אולי אינו מוכר לרבים, אך דימוי המדען מתחת לעץ התפוח, הפך בימינו לאייקון של רגע ההמצאה המדעית.

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube