בקר ב ארכיון

שקספיר, צריך להעז לתרגם אותו; או לאהוב מאוד; אהבה אמיצה. כי מי שבוחר לספר או לתרגם את שקספיר בוחר להתמסר אליו ובאופן אובססיבי (אני מנחשת), לפחות למשך הזמן שהוא מקדיש למלאכת התרגום או הסיפור. להעז להתמסר לטקסט, לפעימה התמידית שבו, לנפשות הפועלות או משותקות שבו, לליבן העורג, אוהב, שבור… לדרמה, למתח הרגשי… לכל ששקספיר העז.

כולנו מכירים את וויליאם שייקספיר, הסופר המפורסם ביותר בכל הזמנים

מחבר 37 מחזות, 134 סונטות וכמה פואמות  אפיות

ומדוע אנחנו כאן היום?

ומה אם אומר לכם ששייקספיר מעולם לא כתב אף מילה…  (Anonymous)

 

ויליאם שקספיר הסונטות

תרגום: אבי הסנר וגיל הראבן

הוצאת דביר, 2011

 שקספיר הוא מן המשוררים ה"לא תרגימים"; קשה לתרגם שירה במשקל; לשמור על ריתמוס-פעימה-מקצב, לשמור על חרוז.  קשה לשמר את כל אלה בהמרה לעברית מבלי להשתלט ולדכא את יפי המילים, הדימויים, תמונת השיר.

התשובה לשאלה "למה לתרגם את שקספיר" (ובעברית מוכרים לנו קרוב לעשרה תרגומים של מכלול הסונטות) היא בדרך כלל: 'כי הוא הגדול מכולם, כי שירתו עוצרת נשימה'. על כך אין ויכוח; השאלה היא אם גם בעברית עוצרות הסונטות שלו נשימה? ואם לא, מדוע לתרגמן?

מלאכת התרגום של הסונטות כופה על המתרגם אובססיביות. אי אפשר אחרת. אולי כמו בעת פתרון של תשבץ היגיון – חיפוש אחר המילה הנכונה, זו שתענה על מרב הדרישות: שתענה על המובן אליו התכוון המשורר, שתתאים לדימוי השירי, שתתייצב במשקל נכון או תהדהד חרוז ועוד, וכמובן שתשתלב בתחביר העברי. המתרגם לא יניח לשיר ויוסיף ויחליף מילה ראשונה בשניה בשלישית באחרת – עד שהשיר יהלום. התרגום כופה עצמו על המתרגם.

כדי שתתקיים אינטימיות בין שיר לביני נדרש לנו שקט וריכוז ולב קשוב. אבל כאן, בקריאת התרגומים, היו הסונטות יפות יותר וחצו את הדף אל לבי כשהקראתי אותן בקול לעצמי. נסו גם אתם.

65

,Since brass, nor stone, nor earth, nor boundless sea

,But sad mortality o'ersways their power

,How with this rage shall beauty hold a plea

?Whose action is no stronger than a flower

,O! how shall summer's honey breath hold out

,Against the wrackful siege of battering days

,When rocks impregnable are not so stout

? Nor gates of steel so strong but Time decays

,O fearful meditation! where, alack

? Shall Time's best jewel from Time's chest lie hid

? Or what strong hand can hold his swift foot back

? Or who his spoil of beauty can forbid

,O! none, unless this miracle have might

.That in black ink my love may still shine bright

 

אִם נְחשֶׁת, אֶבֶן, אֲדָמָה וְיָם

אַף הֵם נִכְנָעִים לְכוֹחוֹת הַכִּלָּיוֹן,

אֵיךְ יַעֲתֹר הַיֹּפִי מוּל זַעֲמָם

כְּשֶׁכּוֹחוֹ רָפֶה מִשֶּׁל פֶּרַח קָטֹן?

אֵיךְ יִשָּׁמְרוּ הַקַּיִץ וְרֵיחוֹ, רֵיחַ דְּבַשׁ,

נוֹכַח מְצוֹר יָמִים מְהָרֵס,

כְּשֶׁסֶּלַע חָסוֹן הוֹלֵךְ וְנִכְתָּשׁ

וְהַזְּמַן מְנַגֵּחַ בַּרְזֶל־שְׁעָרִים וְנוֹגֵס?

מַחְשָׁבוֹת מַבְהִילוֹת! אֵיפֹה אַסְתִּיר

אֶת אוֹצַר הַזְּמַן מֵהַזְּמַן וּמֵאַמְתַּחְתּוֹ?

אֵיזוֹ יָד תַּעֲצֹר אֶת מֵרוֹצוֹ הַמָּהִיר

וְתִשְׁמֹר עַל הַיֹּפִי מִפְּנֵי בִּזָּתוֹ?

אָזְלַת יָד, אֶלָּא אִם יַד הַנֵּס תִּתְעָרֵב

וַאֲהוּבִי יָאִיר עוֹד בְּשׁוּרוֹתָיו שֶׁל הַכּוֹתֵב.

שקספיר לפני השינה  טל ניצן  עם איורים של מירה פרידמן  הוצאת אחוזת בית, 2011

שקספיר לפני השינה

טל ניצן

עם איורים של מירה פרידמן

הוצאת אחוזת בית, 2011

 טל ניצן מספרת את "14 המחזת הגדולים בקיצור ובצורת סיפור". אפשר, כמובן, לקוראם בכל שעה, אבל לפני השינה הרגשתי שנכון, כי אז מסרתי עצמי בידי שקספיר והמספרת, בידי העלילות והדמויות – וקראתי אותם גם כמו פירוש או מתכון לחלומות. מה פירוש? אסביר: כל אחד מהסיפורים ממפה את היחסים בין הדמויות ואת האופן שבו היחסים מוליכים את ההתרחשות בכל מחזה (טרגי או קומי, פואטי, היסטורי או פסטורלי) ובמתח רווי יצרים, אל סופו.

אופן המסירה המתומצת והממפה של הסיפורים, מצביע על טבען של הנפשות, על טבע מעשיהן ורצונן. דרמה של טעויות וסיבוכים, פסיכולוגיה ורגש מתֻווכים כעלילה גלויה. וכמו פירוש לחלום, הלוכד את מסתרי החיים עצמם, מציעים הסיפורים פשר ומעוררים סקרנות למלאכה הגאונית של שקספיר, וציפייה לחוויית קריאה עשירה בטקסט המחזות המקורי. שגם אותו ככל הנראה אקרא לפני השינה.

לכתבה המלאה במגזין 

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube