בקר ב ארכיון

הציניקנים יאמרו שהאג'נדה היחידה בעולם הרכב היא למכור כמה שיותר מכוניות. בגדול הם לא טועים – אבל כדי שזו תתממש, היצרניות חייבות לשמור על ערכי הליבה שמייחדים אותן.

 

הונדה FCX קלאריטי הנעה אלטרנטיבית

הסיפור מאחורי הטכנולוגיה של ההונדה FCX נפרש על פני יותר מעשור. עם הדגם הזה, הצליחה הונדה להיות היצרן הראשון בעולם שמציג רכב שמונע מתאי דלק מימניים ומנוע חשמלי – שילוב שמסתמן ככל הנראה כשלב הבא באבולוציה של המכונית, כשגולת הכותרת היא אפס מזהמים. לא בכדי לדגם הזה תפקיד מכריע בעתידה של הונדה: המחויבות שלה לפיתוח תאי הדלק המימניים מעוררת השראה וכבר היום מושכת אחריה את המראה המותגי המשותף לכל מכוניות החברה.

 כיצד הכל התחיל? בספטמבר 1999 בנתה הונדה שתי מכוניות ניסוי – האחת מונעת על ידי גז מימן, השנייה על יד אדי מתנול. עד מרץ 2002, השנה בה פתחה ה-FCX את מרתון לוס אנג'לס, יצרה הונדה עוד שלושה רכבי ניסוי, כשכל אחד מאלו הציג שלב נוסף בפיתוח תא הדלק. ב-2003 התחיל ניסוי בקליפורניה למערך האנרגיה הביתית שהמכונית היתה אמורה להיות חלק ממנו – מערך שכלל אספקת אנרגיה לבתים ולרכב דרך מיקרו תחנות כוח מבוססות מימן. באותה שנה אירעה פריצת דרך בטכנולוגיית הסוללה שאפשרה פעולה תקינה גם במינוס 10 מעלות. שנתיים מאוחר יותר, ב-2005, עיתונאים אירופאים ראשונים נהגו במכונית במסגרת תערוכת ז'נבה. בסוף אותה שנה, הוצג הקונספט בתערוכת טוקיו. בספטמבר 2006 הוצג הקונספט השני, עם מערכת הנעה חדשה ויעילה עוד יותר. בנובמבר 2007, ה-FCX – עתה בתוספת השם "קלאריטי" – הוצגה בגרסת ייצור בתערוכת לוס אנג'לס. לגרסה זו היו ביצועים דינמיים מתקדמים, נוחות בלתי רגילה ואפס פליטת מזהמים – והכל עטוף במראה עתידני ואלגנטי. בנובמבר 2008 התחילה הונדה את שיווק המכונית ביפן וכעבור שנה, בספטמבר 2009, הגיעו שתי FCX ראשונות לשוק האירופי. ההתפתחות האחרונה בתהליך – לפני חודשיים נפתחה תחנת תדלוק מימן ראשונה בבריטניה.

3723_FCX_3_Door

 לפי הונדה, טווח הנסיעה של ה-FCX הנוכחית עומד על 460 ק"מ. המהירות המירבית היא 160 קמ"ש וצריכת המימן שוות ערך לצריכת דלק של 35 ק"מ/ל'. נתוני המנוע מלמדים על הספק של 135 כ"ס ומומנט של 26 קג"מ – שזה מעל לרוב מנועי ה-2.0 ל' הרגילים – עם יתרונות של זמינות כוח מיידית ותאוצה ל-100 קמ"ש כשל מכונית 3.0 ל' חזקה. זאת בעיקר בזכות ההנעה החשמלית. אך כמו במקרים האחרים של כלי רכב בעלי הנעה אלטרנטיבית, גם עתידה של ה-FCX תלוי לא מעט ברגולציה. כרגע נראה שמחיר הדלק ימשיך להאמיר, תקנות זיהום האוויר ימשיכו להחמיר ובאין מקורות רבים של אנרגיה מתחדשת (מים, רוח, או גיאותרמית), נראה שה-FCX באמת עשויה להיות השלב הבא באבולוציה של כלי הרכב.

לנד רובר DC100 | בחזרה לעתיד

רכב התצוגה של לנד רובר, ה-DC100, הוכתר בתואר "הקונספט הטוב ביותר" בתערוכת הרכב של פרנקפורט שהתקיימה בספטמבר האחרון. עם מורשת עבר שנפרשת על פני יותר מ-60 שנה, מה שמייחד את ה-DC100 זה שהוא מנסה להצעיד את אג'נדת הקשיחות של לנד רובר, שקנתה לעצמה מעריצים רבים ברחבי העולם, אל עבר המאה ה-21.

 אין מכונית שמזוהה יותר עם המותג "לנד רובר" מאשר הדיפנדר הקשוח – כלי רכב בסיסי וזול שהתאים לצרכיה של התעשייה שצמחה במהירות בתום מלחמת העולם השנייה. אך על אף השנים הרבות שחלפו, בדור הדיפנדר הנוכחי עדיין אפשר לראות את סימניה של אותה מלחמה נוראה: מרכב הדיפנדר עדיין עשוי אלומיניום וחלקיו מחוברים על ידי מסמרות. הסיבה ההיסטורית היא ששיטת בנייה זו היתה נפוצה במפעלי המטוסים של מלחמת העולם ובתומה עברו רבים מפועלי המפעלים הללו לפס הייצור של הלנד רובר הראשון.

 בפרנקפורט, הציגה לנד רובר, כאמור, שני רכבי קונספט שנועדו לבחון כיווני חשיבה עתידיים לפיתוח הדור הבא של הדיפנדר – ה-DC100. אחד היה בעל מרכב סגור ומראה קשוח, השני – פתוח וספורטיבי ונועד לפנאי ולכיף. ברור לגמרי שעם ה-DC100 מנסה לנד רובר לתפוס את הגמישות, יכולת ההתאמה והקונפיגורציות האינסופיות שהיו לחם חוקו של הדיפנדר האייקוני. שני הקונספטים מנסים ללכוד את אבני היסוד הללו – אשר קיימים גם היום בכל דגמי לנד רובר – ולשלב אותם בתוך מסגרת מודרנית שעשויה מחומרים מתקדמים ומגלה אחריות סביבתית.

 "אלו עיצובים שלא יכולים להגיע מאף יצרן רכב אחר בעולם", צוטט גארי מקגוורן, ראש צוות העיצוב של לנד רובר.

"הדיפנדר הפך לאייקון עולמי בזכות הקשיחות והיכולת להתאים לכל משימה. בשני דגמי התצוגה האלו שאלנו רמזים מהעיצוב המסורתי ותרגמנו אותם למראה עדכני – של המאה ה-21". ובכל זאת, עדיין לא מדובר במוצר מוגמר. לדברי מקגוורן, "ה-DC100 מייצגים את המחשבות שלנו לגבי הדור החדש של הדיפנדרים, אשר ימשיך ויוכיח שרכב קשוח עדיין יכול להיות מעוצב ומתוחכם".

 בנוסף למראה הקלאסי/מודרני, ה-DC100 יהיה עמוס בטכנולוגיה בדיוק כמו הדור הנוכחי של רכבי לנד רובר וריינג' רובר, אבל הוא ינסה, כמובן, להתעלות עליהם. אפשר יהיה למצוא בו סורק המביט לפנים ומונע פגיעה בשטח, סונאר שמודד את עומק המים בצליחה, וטריין ריספונס (מערכת המתאימה את מערכת ההנעה והמתלים לסוג השטח) שמזהה את הקרקע ופועל באופן אוטומטי. ואלה בדיוק הדברים שבעלי לנד רוברים לדורותיהם יכלו עד עתה רק לחלום עליהם.

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube