בקר ב ארכיון

Exit Through the Gift Shop  סרטו הראשון של אמן הרחוב הבריטי המסתורי בנקסי, אמן רחוב הכי מפורסם והכי אנונימי שיש. עבודותיו נמכרות בסכומי עתק, שמו מוכר הרבה מעבר לסצנת הגרפיטי, אך הוא מסרב להראות את פניו ולהשמיע את קולו.

 

 

בנקסי הוא אמן של ספקות. הוא מלהטט בכישרון הגובל בגאונות בין הידוע, המוכר והנורמטיבי ובין החתרני, הבלתי צפוי והלא הגיוני. הוא מגלם באישיותו את הדואליות הזו: הוא אמן הרחוב הכי מפורסם והכי אנונימי שיש. עבודותיו נמכרות בסכומי עתק, שמו מוכר הרבה מעבר לסצנת הגרפיטי, אך הוא מסרב להראות את פניו ולהשמיע את קולו.

בנקסי במיטבו כשהוא משחק בתודעה של צופיו (כמו באחת מיצירותיו: ציור עגלת סופרמרקט על חרס מושתל במוזיאון לעתיקות). בסרטו הראשון, שאף היה מועמד לאוסקר בקטגוריית הדוקומנטרי, הוא לוקח את אידיאת ה- Tromp l'oeil שלו כמה צעדים קדימה, ממשיך לתעתע בצופה ולהציב בפניו שאלה אחת תמימה ועתיקה: מהי אומנות? בנקסי, שועל ערמומי שכמוהו, חכם דיו להותירה פתוחה.

הסרט מחולק שרירותית לשני חלקים. בחלקו הראשון אנו מתוודעים לטיפוס אקסצנטרי חביב בשם תיירי גואטה, צרפתי החי בלוס אנג'לס, בעל חנות לבגדי וינטאג' ואובססיה ארוכת יומין לתיעוד בלתי פוסק של חייו המשעממים בוידאו. עולמו מתהפך עליו, הלכה למעשה,  במהלך ביקור בפריס. הוא מתלווה לבן דודו, אמן הגרפיטי Invader, ומתעד אותו בעוד יום עבודה שגרתי של הדבקת פולשים מהחלל עשויים קרמיקה ברחובות פריס. גואטה מתאר רגע זה כהתגלות. הוא מפנה את אובססיית הצילום שלו אל עבר אומנים אחרים שבן דודו מציג לו, ביניהם שפרד פיירי, מי שחתום על השם Obey וקנה את תהילתו בעיצוב פוסטר הבחירות של אובמה.
פיירי הפך לקונגלומרט גרפיטי ענק, החולש על ליין אופנה ודוקטרינת עיצוב שלמה. גואטה, יחד פיירי, מגלה לעצמו (ולצופים) את העולמות התחתונים של האומנות בלוס אנג'לס, ואח"כ בעולם כולו. גואטה התלווה כמעריץ נלהב אל אלו שעוברים על החוק, מסתכנים במאסר כשהם מחללים קירות ביצירות אומנות בעלות תאריך תפוגה קצר. הוא החליט לעשות סרט דוקומנטרי על הגרפיטי, ובזכות האובססיה שלו לצילום, החזיק בידו חומר נפץ תיעודי.

דבר אחד היה חסר לו, בנקסי, שבאופן מפתיע יוצר קשר עם גואטה, מכניס אותו לסטודיו שלו, נותן לו לצלם את תהליך היצירה שלו, ומשתף אותו באחת ממעשי הגרילה שהוא נוהג לעשות בתאגידים, הפעם בדיסנילנד. "מצלמתו" של גואטה שופכת אור נדיר על האמן שדאג להישאר בצללים. לראשונה רואים איך הוא מוציא את המחשבות שלו לפועל. גואטה רואה בבנקסי חבר, וככזה הוא מציג בפניו את הדראפט הראשון של סרטו התיעודי המדובר, שכולם הטילו ספק בקיומו.

בנקודה זו, הסרט מקבל את התפנית הקולנועית המכרעת שלו.

בנקסי מפנה את המצלמה אל מי שהחזיק אותה עד עתה. הסרט של גואטה הציג איום ובלתי אפשרי לצפייה. בנקסי מציע לגואטה הצעה שהוא לא יכול לסרב לה – להפוך לאמן בזכות עצמו . כך, במעשה פרקינשטייני הוליוודי, בנקסי יצר את Mr Brainwash – שמו האומנותי של גואטה. ומנקודה זו הסרט מלווה את הפיכתו של גואטה, איש אמיתי ובעל אישיות אינפנטילית שובת לב, לאמן פופ ארט שחצן ויהיר שכמעט מאבד את שפיותו ערב תערוכתו הראשונה. גם בעין בלתי מלומדת ניתן לזהות שהאומנות של בריינווש היא אוסף קלישאות פופ ארט וורהוליות משחוזרות, אשר אינן אומרות מאומה על התרבות הפופולארית, אלא רק משרתות ומעצימות את הדימויים שמגדירים אותה. לעזאזל, זה הגיע רחוק עד כדי כך שמדונה בחרה עבודה שלו לעטיפת אוסף הלהיטים שלה. בנקסי, שאמר פעם "בעתיד כל אחד יהיה אנונימי ל 15 דקות", מוכיח כמה קל להפוך למפורסם בתרבות שטופת מוח שרק ממהרת להכתיר, חדשות לבקרים, גיבורים אלמונים כגיבורי התרבות שלה.

המהלך של בנקסי גובל בגאונות. ממש כמו הגרפיטי תלוי הלוקיישן, בנקסי משתמש בקולנוע כבקיר לבנים. הוא משחק עם המדיום הקולנועי, ובערמומיות שומט את השטיח מתחת לרגלי הצופה. לאחר ששכנע קרוב לארבעים דקות באמיתותה של דמות, הוא נהנה להפוך אותה למפלצת כאוטית ומשוחררת מכל רסן, ולשחרר דרכה כמה אמירות מובלעות על עולם האומנות היום.

העשייה המוקמונטרית החלה ב-67 עם הסרט החלוצי "יומנו של דייויד הולצמן" המספר את סיפורו של יוצר קולנוע שמחליט לעשות סרט על עצמו, המשיכה בסרטו של אורסון וולס "F For Fake" והגיעה לשיא בעשור האחרון עם "פרויקט המכשפה מבלייר". גם סרטו "הדוקומנטרי" של בנקסי הוא הכל למעט תיעודי. זוהי דרכו הייחודית (והמאוד מושקעת, עד לאחרון הפרטים) לעשות מעשה שרוב האנשים יטיבו להגדירו כהנפת אצבע משולשת. הסרט הוא התשובה הניצחת שלו לכול אלו שמיהרו לכנותו sold out לאחר פרסומו והצלחתו יוצאת הדופן. דוקומנטרי זה בטח לא, אבל Exit הוא סרט מהנה ומרתק מבחינת העשייה שלו. בנקסי לא איבד גרם מהיצירתיות, התעוזה, החתרנות והמקוריות שאפיינו אותו בתחילת דרכו, והוא מפנה את מלוא המשאבים לשכנע גם את אחרון הספקנים בגודלה המרשים של הבדיחה שהוא הרגע העביר על חשבונו. הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בתחנה רכבת תחתית נטושה בלונדון, ובראיונות לקראת יציאתו דיבר בנקסי על התקווה שהסרט יעשה לגרפיטי את מה שקרטה קיד עשה לקרטה. בנקסי יכול אולי להיות כול אחד, אך אף אחד לא יעשה על אומנות הגרפיטי סרט טוב כמו

Exit Through the Gift Shop.

לכתבה במגזין 

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube