בקר ב ארכיון

כדי לדמיין או להבין כיצד יראה העתיד האורבני כדאי, אולי, לבדוק בסרטי וספרי המדע הבדיוני של העבר הקרוב. על החיבוריות, האנדרגראונד, הצבעים והמשטר של ערי הסייברפאנק של שנות ה-80, ועל השאלה האם הם מהווים סימן אזהרה לבאות.

בשנות ה-80, התחילו להופיע סרטים וספרים שעסקו בערי עולם עתידניות, אפלות, צפופות ודחוסות. ערים אלה היוו חזון לניצחון כוחות המיחשוב, הרובוטיקה, התקשורת והבינה המלאכותית על-פני הטבע האנושי ועל-פני אמא טבע בכלל. לספרים וסרטים אלו, קראו 'סייברפאנק' – מילה המשלבת בתוכה את הקיברנטיקה, התחום המדעי בהנדסה שעוסק בשליטה במערכות מרוחקות, ואת ז'אנר הפאנק, שאפיין את המוזיקה בסוף שנות ה-70 ודגל רעיונית באנטי ממסדיות וחתירה תחת המשטר והמרקם החברתי הקיים.
אם נרצה להבין איך הערים הגדולות יראו בשנת 2050, נוכל להיעזר בספרות זו, שכן רבות מהתכונות שהיו רק בדמיונם של היוצרים בשנות ה-80 מתחילות לקום לתחיה בערי העולם של ימינו.

הגיבורים המובילים את ספרי הסייברפאנק הם לרוב האקרים, שבמקרה זה אינם רק פורצי מחשבים אלא דמויות בלש מודרניות, המצליחים גם לבחון וגם לשנות ממש את העולם הטבעי-דיגיטלי על ידי שימוש בבינתם ויכולותיהם הטכנולוגיות. בכתבה זו נבדוק, בעזרת סיפוריהם, כמה מהמאפיינים המובילים של ערי הסייברפאנק שהפכו להיות במידה רבה למאפיינים של עולמנו. לצורך המסע, לקחתי איתי לדרך את Special K, מומחית אבטחת מידע וחובבת סייברפאנק, שברוח דמויות ההאקרים בספרות הזו, מזדהה אף היא רק בשם בדוי.

החיבוריות

ערי הסייברפאנק הן ערים מרושתות לחלוטין. ערים בהן המטרופולין כולו מקושר במערכות תקשורת אלחוטיות, סלולריות ולוויניות. תחושת החיבוריות הגדולה משפיעה גם על ההוויה הפיזית של תושביה, המסתגרים כעת במבנים סגורים מול מסכים הדואגים לכל צרכיהם. ההליכה הופכת להיות מיותרת. היציאה לרחוב לא קיימת יותר, מכיוון שמכניזמים אלקטרונים מעבירים אותנו ממקום למקום תוך זמן קצר וללא צורך במאמץ.
הטכנולוגיה מאפשרת את כינונה של עיר מפלצתית בגודלה המסוגלת בכל זאת להתנהל ביעילות מפתיעה. התוצאה, כך משתפת אותנו Special K, היא בדמות "ערים דחוסות וצפופות שבהן כמעט אין טבע. במקום זאת, נמצא שם סביבות 'ארקולוגיה' – מבני ענק המכילים בתוכם, כמעין קמפוס סגור, את כל מעגלי החיים של בני האדם: מחיה, עבודה ופנאי. כבר כיום ניתן לראות במזרח מקומות דומים סביב מרכזי קניות עצומים שבתוכם גם משטחי גולף, מגורי יוקרה ואפילו דולפינריום."

האנדרגראונד

כיאה לז'אנר פאנקיסטי, בערי הסייברפאנק יש מקום של כבוד לתרבות נגד. פאנקיסטים של שנות ה-80 מעורבבים פה עם דמותיהם של יאפים טכנולוגיים, ויוצרים היבריד חדש של ההאקרים – אנשי טכנולוגיה אינטליגנטים בעלי נטיות חתרניות ורצון לאתגר את הממסד. לרוב הם מזוהים עם העולם שמתחת לפני הקרקע בעיר. אם זה במובן הסמלי, הנמצא מתחת לרדאר ולמודעות של האנשים "הנורמלים" ואם זה במובן הפיזי, מתחת לאדמה, שם הם אינם יכולים להיתפס בקלות.
העולם המתואר בסייברפאנק ממזג בין הטבעי והממוחשב, וכך מסוגל ההאקר "לתכנת" פעמים רבות את המציאות כולה, ולא רק את מערכות המחשוב. תיאורים אלה בספרות הסייברפאנק, היוו השראה לקבוצת אנונימוס של ימינו – קבוצת האקרים גלובלית המאתגרת את ממשלות ותאגידים עולמיים על-ידי שימוש ביכולותיהם הטכנולוגיות. Special K מוסיפה ש"אנונימוס הם הראשונים שלקחו את ההאקרים לפעילות אידאולוגית מאורגנת גלובלית, עם מסרים ושפה ויזואלית מרתקת. חלק מהסרטונים שהם מפיקים, כדי להודיע על ההתקפות שלהם, שאובים אחד לאחד מהויזואליה של סרטי מדע בדיוני וסייברפאנק. וכאן למעשה, אנו רואים מקרה בו המדע הבדיוני הוביל השראה למציאות האמיתית לגמרי".

הצבעים

ערי הסייברפאנק הן לרוב תיאור פוסט אפוקליפטי של העולם שאחרי המלחמות הגרעיניות. Special K מזכירה: "הסייברפאנק נולד בצל המלחמה הקרה האמיתית. עד סוף שנות ה-80, האפשרות של מלחמה גרעינית כוללת בין ארה"ב וברה"מ היתה על השולחן ברצינות." סימני האזהרה מתוצאותיה של מלחמה שכזו, נוכחים בערים הללו ובמיוחד בצבעיהן הקודרים. בסיפור הרקע של ערים אלה, הנזק האקולוגי הכבד שיצרו מלחמות גרעיניות או התיעוש הכבד. כתוצאה מכך, בני האדם כבר אינם נהנים מאור השמש ושוהים באפלה תמידית. תמונות של ערי הסייברפאנק הן תמיד שחורות ותושביהם, אף הם, לבושים לרוב בצבעים אפלים ונטמעים בסביבה.
כמובן שבהיעדרה של השמש, אין בערי הסייברפאנק סביבות ירוקות, או טבע, במובן המוכר לנו בכלל. הצבעוניות היחידה באה מאורות הניאון המנצנצנים במודעות האינטרקטיביות של הגופים המפרסמים (המשגשגים פעמים רבות בזכות השליטה המוצלחת במחשבותיהם של תושבי העיר).

המשטר והצדק החברתי

ערי הסייברפאנק הן ערים אלימות במיוחד. התרבויות השונות המתקבצות יחדיו במבנה העירוני הדחוס, יוצרות מתחים בין-תרבותיים רבים המובילים לא אחת להתלקחויות ופיצוצים. למזלם של תושבי העיר, הטכנולוגיה מאפשרת שליטה ובקרה יעילה בנעשה בעיר. לצערם, המשטרה המקומית פועלת כ'אח גדול', המתיימר להגן על האזרחים, אך פוגע ופולש לפרטיותם פעמים רבות. יחסי הון – שלטון נוכחים רבות בערים אלה ובמספר רב של סיפורים, בהם המשטר הינו התאגיד והעומד בראש השלטון הוא המנכ"ל החזק ביותר. בעולם שכזה ההבדל בין עשירים לעניים מתרחב. קארל אבוט (Abbott), חוקר תכנון עירוני מאוניברסיטת פורטלנד, טוען שבמידה רבה קיים קשר בין ספרות הסייברפאנק לבין האסכולה של לוס אנג'לס לתכנון עירוני. רבים מסיפורי הסייברפאנק מתרחשים בלוס אנגל'ס עתידנית, בה העשירים מבודדים עצמם משאר האנושות בעזרת כספם. אם כיום הם עושים זאת רק על ידי יצירת שכונות לעשירים בלבד, בעתיד, תתאפשר רק גישתם של העשירים אל יכולות טכנולוגיות וביולוגיות רבות העוצמה, ויכולתם זו רק תעמיק את הפערים בין המעמדות החברתיים. בעולם כזה, קמות תנועות אנטי ממסדיות ואנרכיות, הדורשות את החזרתו של הצדק החברתי.

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube