בקר ב ארכיון

"הלו קיטי" הוא הסמל האולטימטיבי לפופ המתקתק בתרבות המיינסטרים היפנית. לעומתו, התערוכה "ביי ביי קיטי, גן עדן וגיהינום באמנות יפנית עכשווית" מציגה דווקא את הפחד והמיאוס שבחברה היפנית העכשווית. הבחירה להציג אמנות הבוחנת לעומק נושאים קשים יוצרת תמונה מורכבת ומעניינת של החברה היפאנית, ומקבלת משמעות חדשה לאור המשברים האחרונים שאיתם היא נאלצת להתמודד.

שישה עשר אמנים יפאנים מאתגרים בעבודותיהם את האסטטיקה של ה "kawaii" וה"otaku", ממוטטים תפיסות קודמות על האמנות היפאנית ועל יפאן העכשווית, טורפים יחד סגנונות מסורתיים, עם חזיונות מאתגרים של הווה בעייתי ועתיד לא ברור ביפאן.

נוהר בן אשר

Makoto Aida

מוקוטו אידה (Makoto Aida) מתייחס בכבוד אך גם בהומור ניהיליסטי לסגנון הסאטירי.


העבודות של מאקוטו אידה משלבות ביקורת חברתית עם הומור נהיליסטי, המושפעים מהכבוד שהוא רוחש לסגנון הסאטירה (he lampoons). העבודה " Harakiri School Girls" (חרקירי של ילדות בית ספר) משלבת את האופנה הפטישיסטית ומבנה הגוף של נערות בית הספר בפנטזיה עם המסורת הסמוראית המכובדת של ההתאבדות הטקסית. העבודה גדולת הממדים"Ash Color Mountains" (הרים בצבע אפר 2009-11) מתארת מאות גופות, שכל אחת מתוארת בתשומת לב ובפרטי פרטים על תל אפור ורחב. הסדרה  War Picture Returns" (תמונת מלחמה חוזרת) מתייחסת לשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20, תקופה שבה אמנים יפנים מובילים תיעדו בצייתנות את הקרבות באוקיינוס השקט.

Yoshitomo Nara

יושיטומו נארה (Yoshitomo Nara) הידוע מערער על האסטטיקה של הדימויים הפופולאריים במודעות עצמית חתרנית ואף זדונית.


יושיטומו נארה מפורסם ביפן וגם במערב בגלל הקשר ההדוק שלו לתרבות הפופולארית. בבסיס עבודתו ציורי ילדים בסגנון של סרטים מצוירים או מיצבים של צעצועים, המערערים על האסתטיקה של הקוואי ("Kawaii" – "חמוד") במודעות העצמית החתרנית ולעתים אף זדונית שלהם. בשנת 2008 הוא פרסם את הצילום הזה: קבר של חיות, מתוחזק להפליא, שעל ראשו שני "שומרי ראש" גדולים, סימטריים, עשויים אבן צבעונית, בדמות "הלו קיטי". סוף סוף, כך נראה, אפילו קיטי חלפה אל מעבר למעטה החמודיות, ונאלצת להגיד "ביי ביי".

Hisashi Tenmyouya

היסאשי טנמיואויה (Hisashi Tenmyouya) משלב טכניקות שונות של ציור יפאני עם היבטים מהתרבות הפופולארית.


היסאשי טנמיואויה לא למד בבית ספר לאמנות. הוא עבד בתור מנהל עיצוב בלייבל תקליטים, לימד את עצמו סגנונות שונים של ציור יפני ושילב אותם עם היבטים שונים של התרבות הפופולארית. הטריפטיך "Defeat at a Single Blow" (תבוסה במכה אחת) נמנע מהדימוי הדתי של פורמט הטריפטיך לטובת תיאור ברוטלי של נפש נאבקת. תפיסת האמן כמגן התרבות מתעצם ב "Nine-Tailed Fox" (השועל בעל תשעה הזנבות) שעומד כמו שומר של מקדש נעלם.    (mizuma gallery)

Manabu Ikeda

מנאבו איקדה (Manabu Ikeda) יוצר עבודות גדולות ועמוסות בפרטים מדויקים בנושאים חברתיים ומטפיסיים.


מנאבו איקדה עובד בעט עם דיו אקריליק על נייר, יוצר עבודות גדולות, עמוסות בפרטים חיים המאזכרים סוגיות חברתיות ומטאפיזיות. בעבודה " Existence" (קיום) עצי התאנה הרחבים שחודרים את קירות מקדש קהמר באנגקור וואט בקמבודיה מזכירים את עץ החיים. ב"Ark"  נראה ענק אורבאני נרקב באמצע האוקיאנוס, מביע את המאבק בין האדם לטבע, ובין הסדר של התרבות לאנטרופיה. בעבודה "History of Rise and Fall" (היסטוריה של עלייה ונפילה) הטבע, ההיסטוריה ואנושות מתקיימים יחד בגבולות טירה עתיקה. (mizuma gallery)

Yamaguchi Akira

 ימוגצ'י אקירה (Yamaguchi Akira) משלב סגנונות ודימויים מסורתיים ליצירת מבט ביקורתי והומוריסטי על סוגיות פוליטיות ביפאן העכשווית.


ימגוצ'י אקירה משלב סגנונות ודימויים מסורתיים שונים כדי ליצור מבט ביקורתי על ההווה. הוא נוגע בהומור בנושא המלחמה בציורים כמו " Postmodern Silly Battle: Headquarters of the Silly Forces" (קרב פוסט מודרני טפשי: מפקדות של כוחות טפשיים), ובשני המבטים על שדה התעופה נריטה הוא משתמש באירוניה עדינה כדי להראות את האונס האורבני של יפן המודרנית. בעבודה "Nine Aspects" (תשעה היבטים) ימגוצ'י מתאר את המושג הבודהיסטי של עולם גשמי במצב של זרימה וריקבון, דרך המטאפורה של אופנוע חלוד שראשו ראש סוס.   mizuma gallery

Tomoko Kashiki

טומוקו קאשיקי (Tomoko Kashiki) עוסק באופן מורכב ביופי ובזיכרון נמצא בעבודות האינטימיות.

הציורים המעוצבים של טומוקו קאשיקי עוסקים בחיים האינטימיים של האמנות, החלומות והתשוקה. הם משורטטים בעיפרון, נצבעים באקריליק על בד כותנה איכותי, ומורכבים על לוחות עץ עם קצוות זוויתיים המפרידים אותם בעדינות מהסביבה שבה הם מוצגים.    ota fine arts gallery

Rinko Kawauchi

רינקו קאוואוצ'י ( Rinko Kawauchi) בדרך השברירית והמודעת שבה  עושה מודולציה לדימויים ויזואליים.

הצילומים של רינקו קוואוצ'י  אינם בעלי הסבר עצמאי אלא מציינים זרם תודעה ודימויים העוברים מודולציה דרך חוש היופי השברירי אך המודע לעצמו של האמן. הצבעים הפסטלים ב"AILA" מספקים את התפאורה להרהורים על מקורות החיים השונים והתלות ההדדית ביניהם. הפגיעות, הקדושה והעדנה שבחיים נמצאות בבסיס עבודותיו של קוואוצ'י תמיד לצד רוח הרפאים – היפה אמנם אך הקרובה מאוד – של המוות: ראשי התרנגולות וצוואריהן המלוקים והמעוותים על שולחן הקצב קפואים בתמונה הממוקדת ובזמן, מזכירים לנו באופן מצמרר את היותנו בני תמותה.   Foil Tokyo Gallery

Haruka Kojin

הארוקה קוג'ין (Haruka Kojin)  יוצרת בתחושת הדיסאוריינטציה.

בסדרת עבודותיה הנקראת  (reflectwo" (2006 – 11", הארוקה קוג'ין משתמשת בפרחי בד פלסטי בצבעים בהירים המתוארים כמו בהשתקפות מראה ליצירת תחושת דיסאוריינטציה. המיצב מבוסס על חוויה אישית של הליכה לצד הנהר מאוחר בלילה, כאשר השתקפות העצים והשיחים על פני המים הופכת לדימוי המטריד והמבלבל של מגדל פורח באוויר.

Museum of contemporary art-Tokyo

Hiraki Sawa

היראקי סאווה (Hiraki Sawa) משתמש בדמיון דיסוציאטיבי ליצירת רושם פלאי ומפתיע.

הניסיון שרכש היראקי סאווה בסדנאות לילדים גרם לו להבין כמה חזק יכול להיות כוחו של דמיון דיסוציאטיבי באמנות. הוא התחיל בהפיכת דירתו לאתר צילום: ביצירתו הראשונה "dwelling" (בית מגורים) מ-2002 הוא יצר רושם פלאי ומפתיע באמצעות מטוסים מיניאטוריים שנסעו על שמיכות פוך ומשטחי חדר האמבטיה והסתובבו במרחב האווירי של דירתו. היצירה "Within" (בפנים) מ-2010 גם היא ביתית באופייה, מלווה בתחושה של בית כפר אנגלי עתיק והפיכה של משמעות ומשקל בסגנון לואיס קרול. James Cohan Gallery

Chiharu Shiota

צ'יהורו שיאוטה (Chiharu Shiota) מתייחסת לחוויות ילדות ובוחנת קשר בין הפרטי לגיאוגרפי והגנטי.

צ'יהארו שיוטה חיה בברלין מאז 1996. המיקום המחודש סיפק לה את המרחק ההכרחי מהזיכרונות החריפים והחיים של ילדותה ונעוריה, שעדיין מתדלקים את רוב יצירותיה. העבודה "Dialogue with Absence" (דיאלוג עם היעדרות) חוקרת את הקשרים בין ה"אני" למקורות החומריים או הגנטיים: שמלת כלה מנוקבת על ידי משאבות קטטר המדמות מעגל זרימה של נוזל אדום. היצירה כולה הופכת גוף, תמיכה טבורית של ורידים ועצבים הקשורים זה לזה ומקבלים חיים משל עצמם.    Gaillard Gallery

Kohei Nawa

התבוננות בטבע נוכחת ביצירות של נאווה קוהי (Kohei Nawa), שעוסק בצורות ומבנים טבעיים בחיפוש אחר המשמעות או הסמליות שבכל אובייקט.

ניווה ינאגי, אחת האמניות המובילות בדורה, תיארה את סבתה ואת אמה בתור שחקניות מתוסכלות שהשליכו את הייאוש שלהן עליה. כתוצאה עבודותיה החל משנות התשעים המוקדמות של המאה ה-20 הביעו את הכוח של הנשים ואת תשוקתן לאוטונומיה במושגים של פנטזיות במה או תמונות תיאטראליות. הסדרה " My Grandmothers" (הסבתות שלי) מציגה את החלומות והפחדים של קבוצת נשים צעירות שינאגי ביקשה מהן לדמיין היכן תהיינה בעוד חמישים שנה.  Miwa Yanagi

Tomoko Shioyasu

טומוקו שיאויאסוי (וTomoko Shioyasu) מתבססת על מסורת אמנות חיתוך הנייר, ויוצרת פסלים מונומנטאליים אך מינימליסטיים ומדויקים.

העבודות של טומוקו שיאויאסו מבוססות על אמנות חיתוך הנייר המסורתית אותה היא הופכת לצורות פיסוליות מינימליסטיות. המימברנות העדינות והלבנות של "Vortex" (מערבולת) עוסקות באזכור יותר מאשר ביצירת אשליה, במרחב יותר מאשר בדימוי ובמודולציה של זרימת אנרגיה. בתשובה על השאלה מהו תוכן העבודה שלה ענתה שיאויאסו: "פשוט הטבע עצמו, במיוחד זה שהיה קיים זמן ממושך – סלעים, עצים, תעלות מים, תאים. אני רוצה לבחון את מהות החיים ואת השורשים שלהם, ליצור עבודות שמתמקדות בצורות הבסיסיות האלו".

SCAI THE BATHHOUSE

Kumi Machida

קומי מאצ'ידה (Kumi Machida) מציירת בסגנון ניהונגה (סגנון ציור יפאני מסורתי), אך יוצרת יקום מעוות והרמטי שבו דמויות אנדרוגיניות מופיעות במצבים שונים של ניכור, עוררות או כאב.

קומי מאצ'ידה למדה את סגנון הניהונגה (Nihonga – סגנון ציור יפני), וממשיכה לעבוד רק עם פיגמנטים מסורתיים המונחים בזהירות על נייר עבודת יד. אולם, הנושאים שלה, המתוארים רק ברמז, אינם מסורתיים כלל. הם אישיים מאוד, דמויי חלום ולעיתים מאיימים באופן מוזר. באמצעות משיכות מכחול חלקות ודמיון קודח היא יוצרת יצורים מעולם מעוות והרמטי שבו דמויות בימורפיות ואנדרוגיניות מופיעות במצבים שונים של ניכור, עוררות וכאב.  Takahashi Collection

Motohiko Odani

מוטוהיקו אודני (Motohiko Odani) משתמש בקשת רחבה של מדיומים כדי ליצור איכויות גותיות ואסוציאטיביות, לשילוב מיתוס וטבע בדרכים מטרידות.

במהלך הקריירה הקצרה שלו, מוטוהיקו אודני השתמש בקשת רחבה של מדיומים כדי ליצור אמנות עם איכויות גותיות ואסוציאטיוויות, המשלבת רעיונות של מיתוס, טבע ודפורמציה בדרכים מטרידות ומבהילות. עבודתו "Malformed Noh-Masks" (מסיכות נו מעוותות) מ-2008 בוחנת היבטים שונים של הפנים האנושיות, מתוך התפיסה ששבירת האיזון של הצורה הסימטרית, כמו זו של מסיכה, יוצרת תחושת "yugen" – תחושה מסתורית ומוזרה, כמו אסתטיקה מעולם אחר, המקושרת לתיאטרון הנו.   Yamamoto Gendai Gallery

Miwa Yanagi

ניווה ינאגי (Miwa Yanagi), אחת מהאמניות הפמיניסטיות המובילות בדורה, עוסקת בכוחן של נשים והתשוקה שלהן לאוטונומיה.

ניווה ינאגי, אחת האמניות המובילות בדורה, תיארה את סבתה ואת אמה בתור שחקניות מתוסכלות שהשליכו את הייאוש שלהן עליה. כתוצאה עבודותיה החל משנות התשעים המוקדמות של המאה ה-20 הביעו את הכוח של הנשים ואת תשוקתן לאוטונומיה במושגים של פנטזיות במה או תמונות תיאטראליות. הסדרה " My Grandmothers" (הסבתות שלי) מציגה את החלומות והפחדים של קבוצת נשים צעירות שינאגי ביקשה מהן לדמיין היכן תהיינה בעוד חמישים שנה.  Miwa yanagi

Tomoko Yoneda

טומוקו יונדה (Tomoko Yoneda) בוחן נרטיבים תרבותיים והיסטוריים מודחקים שבבסיס יחסי הכוחות בהווה.

טומוקו יונדה עוסק בנרטיבים היסטוריים ותרבותיים מודחקים שתרמו ליצירת יחסי הכוחות בהווה. "Kimusa" מתמקד במראה הפנים של אתרים בסיאול, בית חולים צבאי בתקופה הקולוניאלית של יפן (1910 – 45), שבשנת 1971 נשלט על ידי DSC – סוכנות אנטי מודיעינית, שחקרה, עינתה ועוררה אי שקט פוליטי. הצילומים של יונדה אינם מציגים באופן ישיר אזכור היסטורי, הם מגלים רק צורות גיאומטריות של צללי רהיטים, מדפים ומתקנים שהיו בחללים הפנימיים של המבנה.     Shugo Arts Gallery

 

http://sapli.kddimobile.com/

לכתבה במגזין

Sign up to the Facebook page for updates. and Instragram for live footage

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube