בקר ב ארכיון

ציורי קיר, גרפיטי ושלטי פרסום יחד עם האינטראקציה האנושית, כל אלה מייצרים את המוזיאון הדינמי של רחובות העיר ניו יורק, ההשראה בניו יורק לא באה במנות קטנות.

במגה-עיר הזו יש מספר לא מבוטל של מוזיאונים מסוגים שונים: מוזיאונים לאמנות, היסטוריה, עיצוב, אדריכלות, סקס, יהדות, נצרות, יו ניים איט! לא נראה לי שקיים סוג של מוזיאון שלא נמצא פה (– ואם אין, אז תסמכו על בלומברג שהוא עובד על זה). אבל אני חושבת, שהמוזיאון האמיתי במנהטן רבתי אינו זה התחום בין ארבע קירות, אלא דווקא זה הנמצא על ובין הקירות של העיר.

צילום וכתיבה: סיון אסקיו

 

עבורי, הרחוב הניו יורקי – על ובין קירותיו – מהווה מקור מתמשך של עניין והשראה. בכל מקום בו אני נמצאת בעיר ובכל שעה ביום, תמיד אמצא מה לצלם: אמנות רחוב, גרפיטי מכוון או מקרי, כרזות פרסומת ובילבורדס ענקיים, ארכיטקטורה, חלונות ראווה או השתקפויות עירוניות. כל אלו, בשילוב האינטרקציה והדינמיקה האנושית או האנרגיה העירונית הזאת, הופכים את הרחוב הניו יורקי למוזיאון אחד גדול ויוצרים, את מה שאני רואה, כאמנות אורבנית.

 כצלמת המחפשת את הפריים הבא ואת התזמון המתאים, אני יכולה להגיד שניו יורק העיר is visually challenging. אני לא צלמת אופנה ובפורטפוליו שלי גם לא תראו הרבה צילומי פורטרטים. אם כבר, אגדיר את אופי צילום שלי כצילום פורטרטים של העיר בה אני חיה והמקומות בהם אני מבקרת.

אמנות רחוב

אחד הדברים המסקרנים והמושכים אותי, תופעה שאני עוקבת אחריה בכל מקום ובכל הזדמנות הנקרית בדרכי, מצלמת, מתעדת: תרבות אמנות הרחוב. אמנות בעלת דימיון ותעוזה, אישית במקום לא קונבציונאלי, אקטיבית ודינאמית. ויש מי שהגדיר את התיעוד הצילומי שלי בשם urbangraphic.

התיעוד המתמשך שלי את אמנות הרחוב החל לפני כ-3 שנים בערך, בצורה מקרית למדי. בסיור גלריות בצ'לסי, ביציאה מאיזו תערוכה, דמות מצויירת על אחד הקירות ברחוב לכדה את עיני, משכה את תשומת ליבי. צילמתי כמה שוטים.

למחרת, ועם מצלמה אחרת, חזרתי לאותו מקום כדי להמשיך לצלם. כשהגעתי, דמות הגרפיטי כבר לא נראתה כמו ביום האתמול – מישהו הוסיף משהו, מישהו כתב משהו ליד, מישהו מחק, מישהו הגיב. ומה שראיתי וצילמתי, כבר הפך למשהו אחר. השינוי המהיר הזה חיזק עבורי את הדומה שבין צילום ובין ואמנות רחוב: הרגע והתזמון הנכון – שהם המהות של הצילום – הם גם במהות של אמנות הרחוב הנוצרת, מתפתחת ומשתנה כל הזמן. Here Today…Gone Tomorrow. והרגע והתזמון הנכון, קריטיים במיוחד לתיעוד וצילום אמנות רחוב. מאז אותה פעם, התחלתי לתעד ולצלם כל ציור קיר או כתובת גרפיטי שנתקלתי בהם בעיר. לצלם את המפגש הדינמי והאקטיבי בין האמנות הזו ובין הקיר, הרחוב, הסביבה והזמן. והתיעוד הזה שלי, נמשך גם לערים אחרות בהם אני מבקרת.

 ניו יורק – מקום שבו כל-כך הרבה קורה, בכל פינה, בכל זמן. ולפעמים, כל מה שצריך זה לפנות בפנייה הלא נכונה כדי לגלות משהו חדש. זה המוטו של החיים בעיר הזו, זהו המוטו החוזר בצילום שלי.

THE BEAT OF NEW YORK from tim hahne on Vimeo.

את הסרט The beat of New York ראיתי בשבוע הראשון שיצא ביו-טיוב ומאז הוא נשמר אצלי בבוק-מארקס במחשב. אני צופה בו בכל פעם שאני רוצה להזכיר לעצמי, עד כמה העיר הזאת דינאמית.

הבמאי טים האהנה (Hahne) אינו מישהו שגר בניו יורק וגם לא באמריקה, אבל הוא הצליח להעביר בכזה דיוק את המהות של העיר הזו עבורי: מקור בלתי נדלה של ויז'ואלים, מקצבים ואנרגיה.

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube