בקר ב ארכיון

Paris in Motion By Erik Schneider with the assistance of Stefanie Matjeka Music for 18 Musicians by Steve Reich

"לנשום את פריז, פירושו להחיות את הנפש", כתב המשורר ויקטור הוגו על פריז. זוהי רק פיסה קטנה ממילות האהבה הרבות שנכתבו על עיר האורות, על ידי סופרים ומשוררים שבאו לשאוב ממנה השראה, התאהבו בה, וכבר לא יכלו לעזוב אותה. פריז נחשבת בירת עולם חשובה מסיבות רבות, החל מהיותה מרכז עולמי לקולינריה ויין ועד לתיוגה כאחת מבירות האמנות המובילות בעולם; התרבות בה ניכרת בכל מימד של החיים ואיננה מוגבלת למוזיאונים או לאולמות התיאטרון. אחד הצדדים הבולטים של התופעה הזו הוא הנוכחות המרשימה של הספרות בחיי העיר ומעמדה כאמנות שלא נס ליחה.

צילום וכתיבה : רותם עטר

במדינה רווית מהפכות כמו צרפת, לספרות תמיד היה חלק חשוב בחשיבה האוונגרדית והמקורית שמאפיינת את האומה הזו. לכל תקופה הספרות שלה, והיא תמיד מעניינת ופורצת גבולות: התיאטרון החדשני של מולייר שפרח בחצרו של לואי ה-14, צמיחתה של הסאטירה בפרוזה של עידן האורות, הרומן הריאליסטי של בלזק ופלובר במאה התשע-עשרה והכתיבה הסוריאליסטית האוונגרדית בפריז שלאחר מלה"ע השנייה. אלו רק דוגמאות אחדות מהספרות הענפה הזו, שגם היום כוחה איננו מבוטל, כאשר ספרים כגון אלה של מישל וולבק מצליחים להסעיר את הצרפתים כמעט כפי שהאיום האירני מסעיר את ישראל.

בתור ישראלית שחיה בפריז, התרשמתי מיד מכך שלספרות יש מעמד מיוחד בצרפת, שאיננו מתגמד עם עלייתן של אופנות טכנולוגיות שונות. בניגוד לתרבויות אחרות, הספרות בצרפת איננה שייכת רק למעמד הבורגני או האליטיסטי אלא מייצגת את העם כולו, את רוחו ואת אופן חשיבתו. ההוכחה הבולטת ביותר היא תרבות הקריאה והצריכה של הספרות. מספיקה נסיעה במטרו כדי להבחין בכך: מאות אנשים דחוסים יחד בשעת בוקר, אבל כל אחד מהם, ללא קשר לגיל או למעמד חברתי, אוחז ספר ביד. החל מקומיקס, המשך בביוגרפיות של פוליטיקאים וכלה בספרות קלאסית, הספר ביד מהווה חלק בלתי נפרד מההגדרה של הפריזאי.

הדבר יבלוט גם בעיניו של תייר שמגיע לעיר לזמן קצר: ברחוב סן מישל, אחד הרחובות המרכזיים של פריז, רואים בעיקר חנויות ספרים מזמינות, רבי קומות של ספרים, ואנשים שעומדים ומעלעלים בהם, בכל מזג אוויר, ולא בשל מבצע מכירות זה או אחר. אך מקומה של האמנות הזו, כמו של האמנויות האחרות בפריז, איננו מוגבלת רק לאזורים המתבקשים, כמו חנויות הספרים או ספריות ציבוריות. עשרות אירועי תרבות וספרות מתקיימים בפריז מדי חודש, ובשעת הפריים-טיים בטלוויזיה מציגים תכניות ספרות באופן קבוע. הספרות היא חלק מהותי מהדיון הציבורי היומיומי וכלי שמאפשר גישה פתוחה וחוש ביקורת. התחושה היא של זרם סוחף, מפל של מילים, שבתור פריזאי מסתגל, לא נותר לך אלא להיסחף בו בהתלהבות.

ההיכרות עם העיר דרך המדיום הספרותי, דרך מילים ושירים, נותנת הזדמנות לפגוש את פריז בכל הרבדים שלה, לגלות אותה כפי שהייתה בכל התקופות, ולספוג מעט מההשראה שאותם כותבים גדולים ספגו כששוטטו ברחובותיה. הדיונים הסוערים של סארטר וקאמי עדיין נשמעים בבתי הקפה של סן-ז'רמן, עשן האופיום של בודלר עדיין אופף את הדירות הפריזאיות הקטנות, מחשבתו של דידרו מלווה אותך במוזיאונים והשתיקה של בקט עוד מהדהדת בגני לוקסמבורג.

מאז ימי התבגרותי, נמשכתי לשפה ולספרות הצרפתית, שייצגה עבורי חופש מחשבה. המשיכה הראשונית הובילה אותי ללמוד את השפה, והשפה הובילה אותי לפריז, וזו – כבשה גם אותי בקסמה ובחופש שהיא מאפשרת לתושביה, שמיד מרגישים בה בבית; ואם לסיים במילותיו של המחזאי הצרפתי סשה גיטרי: "להיות פריזאי זה לא אומר להיוולד בפריז, אלא להיוולד בה מחדש".

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube