בקר ב ארכיון

בעברית, אכדית, לטינית, יוונית וגם אוגרית. מכאן ומהוליווד אל עבר ימי קדם – מסע בעקבות המילים כוכב וסטאר. ובתווך: אסתר, אישתר, נוגה, אפרודיטה, ונוס ועשתורת.

מסע חיפושים אחר מקורותיה של מילה, כמוהו כפתיחת תיבת פנדורה: לעולם אין לדעת מה יימצא בה. לעיתים, הממצאים הראשונים יכולים לאכזב במעט, כמו במקרה של המילה 'כוכב': מילה עתיקה ומוכרת באכדית ובכל השפות השמיות, שמקורה כנראה בשורש כ.ב.ה, במובן "לבעור חלש, להבהב". אבל לא כוכבים דועכים מעניינים אותנו, אלא כוכבים אמיתיים הנמצאים, כידוע, רק בהוליווד. ולכן נעבור לאנגלית.
גם המילה star באנגלית היא מילה ותיקה ונפוצה, קרובה אל המילה stern הגרמנית או étoile הצרפתית. היום, כל סלב הוא סטאר, אבל לא תמיד היה זה כך. כדי לגלות את מקורותיה, צריך להיכנס למכונת הזמן.

התחנה הראשונה היא stella הלטינית, שמזכרת ממנה השאירו לנו הצלבנים במנזר סטלה מאריס (כוכב הים) בחיפה. קפיצה נוספת בזמן מביאה אותנו אל aster היוונית, זו שממנה צמחו המושגים אסטרונומיה ואסטרולוגיה, וגם asterisk (כוכב קטן): הכוכבית שמככבת עד היום בכל טלפון.

המסע ממשיך מזרחה –  ולא במקרה המילה "קדם" משמעה גם מזרח וגם העבר – מיוון  לפרס, ומ- aster אל אסתר. המגילה הקרויה על שמה, היא הספר הכי לא יהודי בתנ"ך: אלוהים לא מוזכר בו אפילו פעם אחת, וגיבוריו, אסתר ומרדכי, נקראים על שם האלים הבבליים אישתר ומרדוך.

Ishtar-Isis-Babalon

כמובן שהרמיזה לעבודת אלילים לא הייתה מקובלת על מפרשי המקרא, אבל דווקא חז"ל מספקים לה, ובעקיפין, תמיכה לא צפויה. במסכת יומא, טוען רב אבהו כי פרק כ"ב בתהילים –  "למנצח על איילת השחר מזמור לדוד" – עוסק באסתר המלכה. חברו, רב זירא – חובב  הגינקולוגיה, שעל שמו "חומרת רבי זירא", המשבשת את חייהן של נשים דתיות עד עצם היום הזה – מרחיב ושואל: "למה נמשלה אסתר לאיילה? מה איילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה, אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה!"
גם מבלי הפרשנות החודרנית, יש בסיס להשוואה בין אסתר ובין איילת השחר, הלוא היא נוגה, המזוהה בעצמה עם האלה אישתר – ולא במקרה. נוגה היא מלכת הלילה, הכוכב היפה והזוהר ביותר בשמיים. פולחנה היה נפוץ ברחבי העולם הקדום, תחת שמות שונים: אפרודיטה ביוון, ונוס ברומא ועשתורת בכנען. אך אישתר הייתה הסטאר המקורי.

בוטיצ'לי, הולדת ונוס, 1486

פולחן "האלה הגדולה", פולחנה של אישתר /עשתורת, היה חזק מאד בקרב אבותינו ובמיוחד בירושלים, כפי שנראה בהמשך. אחד מחסידיה הגדולים היה המלך שלמה, אשר בנה במות "לעשתורת שיקוץ צידונים". מאות שנים אחריו, מקטר הנביא ירמיהו על נשות ירושלים שאינן מוכנות להפסיק להעלות קטורת למלכת השמים, למרות כל אזהרותיו ואיומיו.

אלה זו, שכה הלחיצה את כותבי התנ"ך, הייתה אלת האהבה, הפריון והסקס, אך במפתיע גם אלת המלחמה וההרס. כדי להבין את אופיה הדואלי, צריך שיעור קצר באסטרונומיה. נוגה, היפהפיה המסתורית, נחשבה במשך אלפי שנים לשני כוכבים שונים, כוכב הבוקר וכוכב הערב.
נוגה נולדת סמוך לזריחת השמש כאיילת השחר, ומדי בוקר מקדימה את שעת זריחתה ואורה מתחזק. בשיא זוהרה היא מתחילה לזרוח מאוחר יותר ותוך זמן קצר, שוב זורחת ממש עם השמש  ואז נעלמת. כמה שבועות עוברים בלי מלכה בשמים, ואז מופיע לפתע כוכב חיוור בשמי הערב, סמוך לשקיעה. והתהליך חוזר על עצמו: הזריחה הולכת ומתאחרת, הזוהר גובר, השיא – ואז דעיכה מהירה, היעלמות, וחוזר חלילה.

ירמיהו, מתוך הציור של מיכאלאנג'לו בקפלה הסיסטינית

מחזור החיים הטרגי והידוע מראש, הוליד את הדימוי של הכוכב היהיר, זה שבשיאו נופל מהשמיים. וכדברי ישעיהו: "איך נפלת משמיים, הילל בן שחר, נגדעת לארץ, חולש על גויים. ואתה אמרת בלבבך, השמיים אעלה ממעל לכוכבי אל, ארים כיסאי ואשב בהר מועד, בירכתי צפון, אידמה לעליון – אך אל שאול תורד, אל ירכתי בור." ובתרגום התנ"ך ללטינית, כונה הכוכב המורד 'לוציפר' (קרי, מביא האור), שהפך בהמשך לשמו של השטן.

היום אנו יודעים, שהתנהגותה המוזרה של נוגה, נובעת מהעובדה שמסלולה עובר בינינו לבין השמש, ובכיוון סיבובי הפוך. הקדמונים, לעומת זאת, אולצו למצוא הסברים יצירתיים יותר לצמד הכוכבים הבהירים, שנגזר עליהם לרדוף זה אחר זה ולעולם לא להיפגש, אלא רק מאחורי האופק, בשאול. מיתוסים רבים מספרים על צמד אוהבים טראגי: אישתר ותמוז, איסיס ואוסיריס, אפרודיטה ואדוניס. לרוב, אלה זוג נאהבים או אח ואחות, מלבד מיתוס אחד, הקרוב אלינו מאד.

LUCIFER. ANDRÉ DURAND Paintings 1960 – 2000

אוגרית הייתה עיר כנענית שהתגלתה לפני כמאה שנה בצפון סוריה, ואשר כתביה שינו את תמונת עולמנו בנוגע למקרא. כתביה נכתבו בשפה דומה מאד לעברית, וכללו סיפורים, שמות וביטויים שחלקם זהים, מילה במילה, לפסוקים מהתנ"ך. אחד המעניינים שבהם הוא "הולדת האלים הנעימים שחר ושלם".

מסתבר שבאוגרית, באופן נדיר ומוזר, היו כוכבי הבוקר והערב שני אחים תאומים ובלתי נפרדים, האלים הטובים והנעימים שחר ושלם, בניו של אל, אבי האלים.

ולדעת כמה חוקרים, בטקסי הפולחן שלהם השתתפו "קדשים" – כוהני מקדש הומוסקסואלים. על שמו של שלם, כוכב הערב, נקראה כנראה עיר הקודש – ירושלם. וזה אומר, שבירושלים לא רק עבדו את ונוס אלת האהבה, אלא יתכן מאד שהיא, ירושלים, אף נקראה על שמו של אל כנעני גיי.

צילום: באדיבות מכון המקדש

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube