בקר ב ארכיון

מקודש לחול ובחזרה, מהמופשט למוחשי ולהיפך – ההיסטוריה של המילה "אג'נדה", על כל גלגוליה וזגזוגיה, ושל המקבילה העברית שלה "סדר יום" עשויה להסביר מדוע הציפיות שלנו מהן כל כך מעורפלות.  

כאשר הגעתי בפעם הראשונה להולנד, שמתי לב שבכל פעם שרוצים לקבוע פגישה או יציאה לסרט מקבלים אותה תשובה: אני צריך לבדוק עם האחנדה שלי. "אחנדה" נשמעה לי כמו איזו דודה קפדנית, אך הסתבר שזו פשוט אג'נדה במבטא הולנדי, והכוונה היא ליומן פגישות. הסתבר שלכל הולנדי יש פנקס  כזה (מדובר בעידן הטרום אינטרנטי) שהוא לא זז בלעדיו, ולכן אולי החיים בהולנד נוחים ומסודרים אך גם משעממים יותר.

הפגנת צדק חברתי בתל אביב, יוני 2012 (תצלום אקטיבסטילס)

 אז מהי בעצם "אג'נדה" ?

צורתה של המילה מלמדת על מקורה הלטיני כריבוי של agendum (כמו מדיום ומדיה). כאשר המדינאי הרומאי קיקרו היה רוצה להעלות נושא בפני הסנאט, הוא היה מדבר על "אג'נדום", מהפועל  agere (לעשות). מאותו שורש נגזרו גם המילים act (לפעול) ו-agent (מי שפועל בשמך). בן דוד נוסף הוא agitate (להסית, להתסיס, להטריד, לסכסך), מהפועל הלטיני agitare, צורת החזרה של "לעשות", מה שמלמד שדברים שחוזרים עליהם מתחילים לעצבן .

 הבנת מקור המילה מסבירה מדוע האג'נדה מחייבת לכלול פעולות קונקרטיות לביצוע, ולא רק חזון או תיאוריה. חפירה עמוקה יותר, אל המקור היווני של הפועל (agein), מגלה רובד נוסף: "להנהיג, לדרבן, להוביל". נראה שבמקור המילה התייחסה לרועה המנהיג את עדרו , ובהמשך השתדרגה לבני אדם. מכאן נגזרה המילה היוונית agogos, מנהיג, שממנו נותרו לנו הפדגוג , "מנהיג ילדים", והדמגוג, "מנהיג העם", שכבר ביוון העתיקה הפך לכינוי גנאי: מנהיג האספסוף.

 אך בעוד שהרומאים ראו באג'נדה פשוט דברים שיש לבצע, הכנסיה הנוצרית הפכה אותה למשהו נעלה יותר. במסורת הנוצרית, אג'נדה מציינת "דברים שיש לעשות" כניגוד – או כהשלמה – לדברים שיש להאמין בהם (credenda)

ליתר דיוק, האג'נדה היא סדר הפעולות שיש לבצע בטקס המיסה הקדושה <, שמשחזר באופן סמלי את מהלך הסעודה האחרונה של ישו, כולל שתיית היין ואכילת לחם הקודש. אותה סעודה מפורסמת היתה סדר הפסח , וזהו קישור ראשון למקבילה העברית של האג'נדה, "סדר יום". רק בסוף המאה ה-19 גלשה המילה בחזרה לעולם המעשי, במובן של "רשימת נושאים לדיון", מסמנת מסלול מפותל, מחול לקודש ומקודש לחול.

 המונח העברי, "סדר יום", נראה במבט ראשון חלש ליד האג'נדה האקטיבית.

בשפה שיווקית, נראה כי חסרה לו הנעה לפעולה: הביטוי מתייחס לכאורה רק לסדר ולא למהות. אך גם כאן, כאשר ממשיכים לחפור מתגלות משמעויות נסתרות.באכדית , המילה sadaru פירושה "לסדר", ו-sidru הוא חזית או טור צבאי. לפי כמה אטימולוגים, מכאן נגזרת המילה "שדרה", כך שאולי משדרות רוטשילד  יצמח סדר יום חדש.

 כבנים לאומת החפיף, לא נופתע לגלות כי בתנ"ך מופיעה המילה "סדר" רק פעם אחת, בספר איוב  פרק י': "בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חושך וצלמוות… ולא סדרים".

לפי איוב, מה שמאפיין את עולם המתים  הוא לא רק חושך ואימה אלא גם בלגן. למרות היעדרותה מהמקרא, "סדר" נכנסה חזק לעברית בתקופת המשנה – המחולקת כידוע לשישה סדרים  - כנראה דרך הארמית. ממש כמו האג'נדה, המילה ציינה במקור את הסדר הנכון של עבודת הקודש. שמו של הסדר החשוב מכולם, "סדר העבודה", הוא הרשימה המפורטת של הפעולות שעל הכהן הגדול לבצע ביום כיפור, שרק היא תבטיח את התוצאה הרצויה – כפרה על חטאינו.

 שוב אנו עדים לשינוי משמעות מקודש לחול ומהמופשט אל המוחשי – ובחזרה. סדר העבודה הפך לסדר יום, ראשית במובן הפשוט של סדר מעשי האדם מבוקר עד ערב, ובהמשך לסדר הנושאים הנדונים בישיבה. מ"סדר העבודה" נשאר רק "סידור עבודה", מונח מימי הקיבוץ  שמציין היום חלוקת ג'ובים למקורבים.

רק אחרי כל הגלגולים, ובהשפעת האג'נדה האנגלית, נולד "סדר היום הציבורי", מושג כה מעורפל שניתן אולי להחליף אותו עם "רייטינג", או עם רשימת מילות החיפוש הפופולריות ביותר בגוגל  לפני מספר שנים הכתיר רוביק רוזנטל את "אג'נדה" כמילת השנה.

השאלה כעת היא אם העובדה שסדר היום עומד בראש סדר היום היא מקור לאופטימיות , או שההגדרה המעגלית מרמזת על כישלון ידוע מראש?

  • שם (חובה)

  • אימייל (חובה, אך לא מפורסם)

  • URL (רשות)

  • תגובה (חובה)

Visit Us On TwitterVisit Us On FacebookVisit Us On PinterestVisit Us On Youtube